שילוב הטיפול ברפואה סינית במהלך טיפולי פריון-חלק ראשון
שילוב הטיפול ברפואה סינית במהלך טיפולי פריון-חלק ראשון
רפואה סינית וטיפולי פוריות
עוברת טיפולי פיריון ומנסה להבין מה עוד יכול לעזור לך?
שמעת שהטיפול ברפואה סינית עוזר אבל את לא מצליחה להבין מתי צריך להתחיל ?
את המאמר הזה כתבתי בדיוק כדי שתוכלי להבין מה הטיפול שהכי נכון ומדויק בשבילך.
השלב הראשון בדרך לתשובה הוא להבין במדויק את הבעיה איתה את מתמודדת ואיך הרפואה הסינית מטפלת בה.
ניתן לחלק את בעיות הפוריות על פי השלב בו הן באות לידי ביטוי במחזור החודשי:
- ווסת
- סוף הווסת ועד ביוץ
- ביוץ
- מביוץ ועד הווסת
הפיזיולוגיה של המחזור בעיניי הרפואה המערבית והסינית ופתולוגיות נפוצות-
1. הווסת-
פיזיולוגיה מערבית-
בעקבות הירידה ברמות הפרוגסטרון כלי הדם שמזינים את רירית הרחם מתנוונים ורירית הרחם ״נתלשת״ ומתחיל הדימום הווסתי.
פיזיולוגיה הסינית-
ימי הווסת מתאפיינים בתנועה של אנרגיה (צ׳י) ודם כלפי מטה. במצב תקין, כשהתנועה מתאפרת בצורה חופשית. האישה תחווה ווסת ללא כאבים וללא קרישי דם.
דימום הנמשך סה”כ כ- 5 ימים (מתחיל כחלש, מתחזק לאחר היום הראשון, ונשאר חזק כיומיים ואח”כ הולך ונחלש עד שנעלם) נחשב לווסת תקינה ועשירה בדם.
פתולוגיות אופייניות בזמן הווסת-
1.כאבי מחזור קשים-
במחינה מערבית אנדומטריוזיס הוא מצב מאוד שכיח במקרה כזה.
על פי הרופאה הסינית מצב זה מתאפיין ב׳תקיעות של דם׳ ברחם- והזמן החשוב לטיפול הוא לפני הווסת ובמהלכה.
2.דימומים חלשים או חזקים-
דימום חלש –
מעיד על ׳חסר של דם׳ או על חסימה שלא מאפשרת לדם לצאת מהרחם, מצב שנקרא ברפואה הסינית ׳תקיעות דם׳.
במצבים של ׳חסר דם׳- חשוב לטפל מזמן הווסת ועד והביוץ. בזמן הזה הגוף בונה דם באופן טבעי (בא לידי ביטוי ברירית הרחם שגדלה ומתעבת) ולכן זהו הזמן האפקטיבי ביותר.
במצבים של ׳תקיעות דם׳- חשוב לטפל בתקופה שלפני ובמהלך הווסת עצמה. הטיפול בזמן שלפני הווסת מאפשר לזרימה שאופינית בזמן הווסת להיות טובה יותר.
דימום חזק –
מעיד על חום בדם או על מצב חולשה.
שני במצבים דורשים טיפול לאורך כל החודש כשבמקרים של ׳חם בדם׳ יש דגש מיוחד על התקופה שלפני הווסת.
3.מחזורים לא סדירים –
מאפין מצבים כמו שחלות פוליצסטיות או רזרבה שחלתית נמוכה).
שני מצבים אלו מראים בד״כ על חולשה של הגוף וחוסר יכולת שלו להזין ולמלא את הרחם. בשניהם נדרש טיפול מתמשך לאורך כל החודש.
2. מסוף הווסת ועד הביוץ-
פיזיולוגיה מערבית-
בשלב זה הזקיק גדל בשחלה ורירית הרחם מתעבה.
מבחינה הורמונאלית ככל שהזקיק בשחלה גדל רמות האסטרוגון שהוא מפריש יעלו. בסמוך לביוץ ישנה עליה חדה ברמת הורמון ה- LH והיא זו שתוביל לביוץ.
פיזיולוגיה סינית-
שלב זה מתאפיין בתהליכים של גדילה והזנה:
הגוף מזין את רירית הרחם והשחלה. כתוצאה מכך רירית הרחם מתעבה והופכת עשירה בדם ובחומרים מזינים והזקיק גדל והביצית שבתוכו מבשילה לקראת הביוץ.
החומרים שמזינים את רירית הרחם והשחלה הם דם ו׳תמציות חיים׳ ( נקראת JING- ע”פ הרפואה הסינית). מדובר בחומרים מאוד מרוכזים ועשירים שבאים לידי ביטוי בהפרשה סמיכה ובעלת צבע לבן מהנרתיק (אלו הן הפרשות הביוץ).
פתולוגיות אופיניות-
- רירית רחם דקה ו/או רירית לא סדירה (לא תלת שכבתית)-
שתי הסיבות עיקריות לפגיעה ברירית הרחם הן:
- חסר הזנה של דם לרירית הרחם- נקרא ׳חסר דם׳
- דם שלא מגיע בצורה טובה ואחידה לרירית הרחם – ׳תקיעות דם׳.
במצבי ׳חסר דם׳ – התקופה החשובה לטיפול היא כאמור מסוף הווסת ועד הביוץ.
במצבי ׳תקיעות דם׳ – הטיפולים בתקופה שלפני הווסת וגם במהלכה הם החשובים ביותר.
בהרבה מהמקרים אנחנו רואים ששני המצבים משתלבים אחד עם השני ואז יש צורך לטפל לאורך כל החודש.
- תגובה/ רזרבה שחלתית נמוכה-
מצב זה מתאפיין בירידה בכמות הביציות בשחלה.הוא אופיני בעיקר לנשים מבוגרות אך קיים גם בצעירות.
כשהרזרבה השחלתית נמוכה, במהלך טיפולי פוריות ישאבו כמות קטנה של ביציות. לפעמים ישנה גם תגובה איטית של השחלה לגירוי ההורמונאלי והזקיקים מתפתחים רק לאחר הרבה ימים של זריקות או בקצב מהיר מדי והאישה מגיעה לשאיבה / ביוץ כבר לאחר מס ימים.
מבחינת הרפואה הסינית זהו מצב של חולשת ה׳תמצית׳ שמזינה את השחלות. הטיפול דורש חיזוק והזנה (מלבד דיקור גם בצמחי מרפא ותזונה) לאורך כל החודש.
במידה ואת נמצאת במהלך או לפני טיפולי פוריות הזמן לפני ובין הטיפולים חשוב מאוד לחיזוק והזנה של השחלה במטרה להצליח להגביר את התגובה שלה.
על הטיפול ברפואה סינית ברזרבה שחלתית נמוכה את יכולה לקרא – כאן
3. ביוץ-
פיזיולוגיה מערבית-
הביצית יוצאת מהזקיק שבשחלה והזקיק הופך ל-׳גופיף הצהוב׳. תפקידו של הגופיף הצהוב הוא לייצר את הורמון הפרוגסטרון. הפרוגסטרון יגיע לרמה הגבוה ביותר כשבוע לאחר הביוץ.
על הביצית להיות מופרית ב 24ש שלאחר הביוץ. ההפריה מתרחשת בחצוצרה (ולא ברחם). במידה והביצית לא הופרתה בזמן זה היא תתנוון.
פיזיולוגיה סינית-
הביוץ הוא ביטוי לשיא של תהליך הבניה והגדילה שהחל לאחר הווסת. תהליך שמסתיים ב”לידתה” ויציאתה של הביצית מהזקיק.
תהליך הביוץ והתנועה של הביצית בחצוצרה (או העובר במידה והיא הופרתה) אל הרחם דורשים מהגוף יכולת לייצר ולשמור על תנועה חופשיה ורציפה.
חשוב שהמעברים בחצוצרות יהיו פתוחים כדי לאפשר את המפגש של הזרע והביצית ואת החזרה של העובר אל הרחם.
פתולוגיות אופיניות-
- הפרעה מכנית-
הפרעות מכניות הן חסימות שמונעות פיזית את המפגש של הזרע והביצית.
על פי הרפואה הסינית ישנם שני גורמים עיקריים שיכולים להוביל לחסימה: הצטברות של נוזלים או דם שנתקע וחוסם.
הצטברות נוזלים ודם תקוע בחצוצרות אלו מצבים שדורשים טיפול ממושך ולאורך כל החודש.
- ביוץ לא סדיר-
ביוץ ומחזורים לא סדירים הינם בד״כ סימן לחולשה של הגוף וחוסר יכולות להזין ולמלא את הרחם בקצב הנדרש. על פי הרפואה הסינית תתכן חולשה של דם או של תמצית בעקבותיה הביוץ יהיה לא סדיר.
חולשה של דם מטופלת בעיקר בזמן שבין הווסת לביוץ.
חלושה של תמצית דורשת בדרך כלל תהליך ארוך יותר ולאורך כל החודש.
4. מביוץ ועד ווסת.
פיזיולוגיה מערבית-
שלב זה מתאפיין ברמות הפרוגסטרון הגבוהות. רירית הרחם הופכת לעשירה בחומרים מזינים ומתאימה להשתרשות העובר.
במידה והביצית הופרתה ונוצר עובר הוא ישתרש ברירית הרחם.
פיזיולוגיה סינית-
לאחר הביוץ חם הגוף שלך (חם השחר-נמדד מיד עם הקימה בבוקר) עולה בכחצי מעלה. הרחם והעובר הצעיר זקוקים לחם זה. בנוסף, העליה בחם הגוף תוביל להתמעטות והתיבשות של הפרשות הביוץ.
פתולוגיות אופיניות-
- חום שחר נמוך או משתנה (עולה ויורד)-
במידה והגוף מתקשה לשמור על חום הגוף זהו סימן שהרחם לא נמצא במצב הטוב ביותר שמיועד להשתרשות העובר.
מצב זה יוגדר ברפואה הסינית כחולשה של האנרגיה המחממת, אנרגיית ה – YANG.
הטיפול במקרה כזה מתמקד בחימום הרחם ותמיכה ב YANG של הגוף. הזמן החשוב ביותר הוא בשבועיים בין הביוץ לווסת.
- בעיות בהשתרשות-
אצל חלק מהזוגות הבדיקות לאיתור הגורם לאי הפריון לא מוצאות דבר. המחזור סדיר, בדיקות הזרע תקינות וצילום הרחם וחלל הרחם נראים תקינים. גם התוצאות של טיפולי ההפריה החוץ גופית נראות מצויין ובכל טיפול מצליחים להשיג מספר עוברים באיכות גבוה – אבל הריון לא מתפתח.
במקרים כאלו אנו חושדים שהבעיה היא בתהליך ההשתרשות.
על פי הרפואה הסינית יכולים להיות מספר גורמים שיפריעו להשתרשות להתרחש:
- חוסר ב- YANG ורחם שאינו חם מספיק- מטופל בעיקר בשבועיים שבין הביץ לווסת
- העדר הזנה מספיקה לרחם שלא מאפשרת לעובר להתפתח – חשוב לטפל בעיקר בשבועיים בין הווסת לביוץ.
- רחם ״לא רגוע״ שמתכווץ בתדירות גבוה מדי ומקשה על תהליך ההשתרשות- הזמן החשוב לטיפול הוא לאחר הביוץ.
- דימומים-
במקרים בהם הגוף לא מצליח לשמור על רמות פרוגסטרון מספיק גבוהות לאחר הביוץ יופיעו דימומים שימנעו מהריון להתפתח.
ברפואה הסינית שתי סיבות עיקריות לדימום מסוג זה:
- חוסר יכולת ׳להחזיק את הדם ברחם׳ עד זמן הווסת -הזמן החשוב לטיפול הוא לאורך כל החודש עם דגש על השבועיים לאחר הביוץ.
- ׳חם בדם׳- גורם לדם לנוע בצורה מהירה ולווסת להקדים. במקרה זה הטיפול הוא לאורך כל החודש.
