תזונה שחלות פוליציסטיות וארוחת בוקר גדולה.

תזונה, שחלות פוליציסטיות וארוחת בוקר גדולה.

זהו תקציר מתורגם  (מלווה בהסברים) של מחקר שנערך בישראל בבית חולים וולפסון וזכה לפרסום בשבועון המכובד clinical since בשנת 2013. את המאמר המלא ניתן למצוא כאן.

המחקר שם לעצמו לברר כיצד חלוקת ארוחות במערך קלורי משתנה, ארוחת בוקר גדולה לעומת ארוחת ערב גדולה, תשפיע על התנגודת לאינסולין, רמות ההורמונים השונות ועל סדירות הביוץ והמחזור בנשים פוליציסטיות רזות.

על הטיפול בשחלות פוליציסטיות בעזרת ויטמין D ניתן לקרוא כאן

תוצאות המחקר מראות בברור את החשיבות הרבה שיש לא רק להרכב התזונה, אלא גם לזמני האכילה ולחלוקה הקלוריות במשך היום וההשפעה הקריטית שיש לכך על האיזון ההורמונאלי ותדירות הביוץ

על אף שהסיבה להיווצרותה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות אינה ידועה, מחקרים רבים מראים שתנגודת לאינסולין והיפראינסולמניה (יצור מוגבר של אינסולין) הנובעת ממנו הינם גורמים מרכזיים . גורמים אלו, מהווים חלק מרכזי בשיבוש הפעילות ההורמונאלית התקינה בכך שגורמים ל:

  • יצור מוגבר של הורמוני מין גבריים בשחלה (היפראנדרוגניזם)
  • ליצור מופחת של (SHBG (sex hormone binding gloubulin בכבד – הורמון שתפקידו לקשור את הטסטוסטרון ובכך למנוע ממנו להיות פעיל.

סקירת מחקרים על תזונה עם ערך גליקמי נמוך ויכולתה לטפל בשחלות פוליציסטיות – כאן

שני גורמים אלו מובילים לרמות גבוהות של טסטוסטרון חופשי בדם ולשיבוש הורמונאלי המתבטא באי סדירות הביוץ והמחזור.

המהלך ההורמונאלי בנשים פוליציסטיות

המהלך ההורמונאלי בנשים פוליציסטיות

מהלך המחקר

למחקר גויסו 60 נשים עם שחלות פוליציסטיות , בגילאים 25-39 עם BMI<23.7±0.2 kg/m² שלא נטלו תרופות כל שהן שעלולות להשפיע על התנגדות לאינסולין וללא היסטוריה של ירידה במשקל (מעל 4.5ק”ג) או שינוי ברמת הפעילות הגופנית בחצי השנה האחרונה. המטופלות קיבלו הנחיות תזונה, למשך 12 שבועות. סה”כ צריכת קלוריות יומית היתה 25±1800 קק”ל. היחס בין כמות הפחמימות, חלבונים ושומנים היה זהה בשתי הקבוצות.

% צריכה יומיתא. ערב% צריכה יומיתא. צהריים% צריכה יומיתא. בוקרכמות משתתפותקבוצה
11%190 ק”ל35%640 ק”ל54%980 ק”ל29בוקר
54%980 ק”ל35%640 ק”ל11%190 ק”ל31ערב

שתי הקבוצות הונחו לאכול כל אחת מהארוחות על פי זמנים שנקבעו.

המשתתפות נפגשו אחת לשבועיים עם תזונאי שעבר איתן על יומן התזונה אותו הונחו לנהל במשך 3ימים בכל שבוע. היענות למחקר נרשמה כל עוד לא היתה חריגה של למעלה מ 10% מצריכת הקלוריות היומית. סה”כ 5 משתתפות לא הצליחו לעמוד בתנאי התזונה (חרגו למעלה מ 3 ימים בשבוע) והוצאו מהמחקר (2 מקבצות ארוחת הבוקר ו 3 מקבוצת הערב).

תוצאות המחקר

השלימו את המחקר 25 נשים מקבוצת ארוחת הבוקר ו-26 נשים מקבוצת ארוחת הערב

נתונים פיזיים

לא נרשם שום הבדל בין הקבוצות בנתונים הפיזיים לפני ובמהלך הטיפול (משקל, BMI, היקף מותן ושומן וכו’)

רמות גלוקוז ואינסולין בצום

קבוצת ארוחת הבוקר:

  • ירידה של 8% ברמות הגלוקוז בצום
  • ירידה של  53% ברמות האינסולין בצום.
  • במדד המשקף את רמת התנגודת לאינסולין – שיפור של 56%.
  • במדד המשקף את תפקוד תאי ה β (שאחראים ליצור האינסולין) שיפור של 35%
  • במדד הבודק את הרגישות לאינסולין נרשם שיפור של 135% (!!)

בקבוצת ארוחת הערב:

  • ללא שינוי משמעותי ומובהק באף אחד מהמדדים

תגובה לבדיקת העמסת סוכר

קבוצת ארוחת הבוקר:

  • לאחר 90 יום נרשמה ירידה ברמות הסוכר – 20% שיפור.
  • לאחר 90 יום נרשמה ירידה ברמות האינסולין-49% שיפור.

קבוצת ארוחת הערב:

  • לאחר 90 יום נרשמה ירידה מתונה ברמות האינסולין-7% שיפור בלבד.
  • ללא שינוי ברמות הסוכר.

שינוי ברמות סטרואידי המין ו SHBG

  • עליה ברמת ה SHBG בקבוצת ארוחת הבוקר של 100% (!!!!) וכתוצאה מכך נרשמה ירידה ברמת הטסטוסטרון החופשי בדם של 50%.
  • ירידה ברמות האנדרוסטנדיון של 34%.
  • ירידה בסה”כ רמת טסטוסטרון של 47%

בקבוצת ארוחת הערב:

לא נרשם שינוי מובהק באף אחד מההורמונים

רמות 17OHP כתגובה למתן GnRH אגוניסטים

רמות 17OHP (הידרואוקסיפרוגסטרון 17α) גבוהות כתגובה למתן GnRH אגוניסטים (תרופות הגורמות בשלב ראשון לשחרור הורמונים המגרים את השחלה מההיפופיזה) מהווה אינדיקציה לפעילות מוגברת של ציטוכרום מסויים בשחלה המגיב לאינסולין ומוביל לייצור המוגבר של טסטוסטרון בשחלה.

בסיום המחקר, נמדדו רמות נמוכות בכ-35% ברמת הבסיס ובכ- 38% כתגובה למתן האגוניסטים קרי – יצור נמוך יותר של טסטוסטרון בקבוצת ארוחת הבוקר בלבד.

תדירות הביוץ

  • שבועות 0-4 -לא תועד ביוץ באף אחת מהקבוצות
  • שבועות 5-8 תועדו ביוץ בשתי הקבוצות, אך נצפו יותר ביוצים בקבוצת ארוחת הבוקר (אך ללא מובהקות סטטיסטית)
  • שבועות 9-12- כמעט 50% מהנשים בקבוצת ארוחת הבוקר בייצו לעומת 20% בלבד בקבוצת ארוחת הערב
  • רק בקבוצת ארוחת הבוקר תועדו נשים שבייצו פעמיים במהלך תקופת הנסןי

סובלת ממחזור לא סדיר? אובחנת עם תסמונת שחלות פוליציסטיות – השאירי פרטים ונשמח לעזור!

דיון

המחקר מצליח להוכיח בצורה יפה את ההשפעה המשמעותית שיש לזמני הארוחות ולחלוקת הקלוריות בינהן. מעבר לשינוי בערכי הבדיקות השונות בדם, החשוב בעיניי הוא ששינוי זה בא לידי ביטוי בתדירות הביוץ. הסדרת הביוץ בנשים פוליציסטיות הינו המטרה הראשונה והחשובה ביותר בטיפול והיא זו המאפשרת כניסה להריון בצורה טבעית ללא שימוש בהורמונים.

המחקר שוב מוכיח את חשיבות התזונה, על כל מרכיביה הרחבים (לא רק ביחס לסוג המזון אלא גם ביחס לאיך ומתי).

העובדה שברבים מהמדדים נרשם שיפור משמעותי רק בסופה של תקופת הניסוי תומך בניסיון הקליני שלנו המראה שהשפעותיה הנרחבות של התזונה נצפות רק לאחר כתקופה של חודשיים שלושה.

עוד ניתן לקרוא במאמרים הבאים:

הגישה המערבית לטיפול בשחלות פוליציסטיות – כאן

התרומה של הרפואה הסינית בטיפול פריון – כאן

השאירו תגובה

Call Now Button