אנדומטריוזיס 19 - האם גם אתם מסוגלים לעשות את הבלתי אפשרי?

היי אודי והקוראות. כמה נקודות מהלימוד העצמי שלי בשנים האחרונות, שעלו בדעתי מקריאת הפוסטים על צום לסירוגין:

1. קודם כל, בתקופה שאכלתי את הארוחה האחרונה שלי באזור 16-17, חוויתי שמתעוררת בבוקר שמחה יותר, צלולה יותר, אחרי שישנתי טוב יותר, וללא כאבי הגב הכרוניים.

2. התהליך שמבזבז הכי הרבה אנרגיה לגוף הוא העיכול. ככל שנרבה בארוחות ובנשנושים ביניהן, ככל שהמזונות יהיו כבדים ויידרש יותר זמן עיכול (ואלו הם מזונות מן החי, מזונות מעובדים, כן שילובים לא נכונים של מזונות, בעיקר חלבון ועמילן יחד ומזונות דלים במים), והגוף יזדקק ליותר תהליכים כדי להפיק מהמזון אנרגיה ונוטריאנטים, כך נשלם ביותר אנרגיית חיים לשם כך, נהיה תשושים יותר וחולים יותר.
מזונות קלים, עשירים במים ומזינים עדיפים תמיד, המחיר שלהם בעיכול קל, התרומה שלהם גבוהה. הקלים והמזינים ביותר – פירות בשלים, עלים רכים ולא חריפים (חסות בעיקר) וירקות לא קשים (מלפפון, עגבניה, פלפל, אבוקדו – שהם בעצם גם פירות). יש שיאמרו שזו התזונה האופטימלית (לורן לוקמן, דאגלס גראהם). מנסיוני, הם צודקים מבחינות רבות.

3. הפוגות של מים בלבד בין ארוחות חשובות לעיכול אופטימלי ולניקוי עמוק של רירית הקיבה.
למה רק מים? כדי לאפשר לגוף תנאי צום, בהם הוא מפנה את האנרגיה שלו לניקוי עמוק יותר ולפיכך להבראה, יש להמנע מהכנסת נואריאנטים לגוף. אמנם צום אמיתי מתחיל רק ביום השלישי וצום קצר הוא רק תחילת תהליך, אבל גם ההתחלה לא תקרה היטב אם הגוף יידרש לפירוק קפה/חלב (לא בריא ביותר כשלעצמו, בטח לאיזון הורמונלי)/תה וכד'. אמנם צום נוזלים/מיצים קל לגוף בהרבה מאכילה, ולכן נראות תוצאות טובות כבר כשמקלים על הגוף בצורה כזאת, אבל הגוף עדיין עסוק בעיכול וניקוי מה שהוכנס אליו ופחות בניקוי עמוק של רירית הקיבה וסילוק רעלים עמוק יותר – המביא להחלמה ממצבים שונים. ז"א, הכנסת נוטריאנטים לגוף אפילו רק בנוזלים, שומרת על מצב של כיבוי שריפות ולא תיקון יסודות. צום אמיתי הוא צום מים. רק מים.

4. חלון אכילה קטן במהלך היום, בין 12 ל-16 הוא אידיאלי. אכילה בשעות היום היא המתאימה ביותר לגופנו, כפי שאורי ציין, אך, אין טעם להתחיל לאכול מוקדם לפני שהגוף באמת רעב.

5. רעב אמיתי הוא תחושה נעימה בגרון, דומה לצמא, והפקת רוק מוגברת. התחושות המקושרות אצלנו עם רעב – אלו שמקשות עלינו את הצום לרוב – כאבי ראש, חולשה, סחרחורות, קרקורי בטן וכד' – הן תופעות של ניקוי ולא של רעב. ניתן לקרוא להן רעב רעלי כי הן קורות כשיש הפוגה בין ארוחות כשהגוף מתפנה סוף סוף לניקוי עמוק יותר ומשחרר את הפסולת, הרעלים, למחזור הדם כדי להתנקות מהם. כשהתזונה נקיה מאוד התופעות האלה לא קורות. אנו חושבים שזה רעב כי כשנאכל הן ייפסקו, אבל זה בגלל שהניקוי ייפסק, כי הגוף הפסיק לנקות, ועבר לכיבוי השריפה – העיכול של הארוחה החדשה.
בהרגלי האכילה הרווחים של נשנוש אינסופי, הגוף שלנו עסוק בעיכול כל הזמן ואינו פנוי לניקוי עמוק המתרחש כאשר העיכול הסתיים, ונשתים אך ורק מים.
אגב, מים חיוניים לניקוי, הם מסייעים להנעת הפסולת בגוף. צום יבש ללא מים הוא מסוכן מאוד.

6. כדי להמנע מתסמיני ניקוי אקוטיים שיתפרצו כאשר לגוף פתאום תתפנה אנרגיה לניקוי (תהליך בריא אך לפעמים קשה להכלה ומביא להפסקת הנסיונות), ניתן לעבור בהדרגה לתזונה נקיה יותר, ואז לאט לאט לקצר את חלון האכילה.

7. באופן כללי, מאוד מומלץ לשתות הרבה מים, לאט לאט, לגימה אחרי לגימה (שתיה של כמויות גדולות מעמיסה על הכליות ומשלחת אלקטרוליטים).
רובנו מיובשים למדי עקב מיעוט שתיה וצריכת מזונות דלים במים שמצריכים מהגוף מים לשם העיכול, על חשבון ייבוש עור, ריריות ואיברים. תזונה של פירות וירקות טריים מלאה במים ולא מכבידה על הגוף כך.

דרך המלך להבנתי היא תזונה קלה, נקיה ומזינה, בחלון אכילה קטן בשעות היום, לצד צומות מים ממושכים בפיקוח מומחה מדי פעם (הפותרים בעיות רפואיות רבות). גם צום מים של 24 שעות אחת לשבוע, מועיל (מנסיוני אין בו רעב אלא קלילות וצלילות).
חשוב:
*להבנתי המועטה, לא מומלץ לשלב צומות (ארוכים) בהריון, אך כן כהכנה אליו. ובכל מקרה מוטב לצום צום מים מעל 24 שעות רק בליווי מומחה.
**חולי וחולות סכרת מצריכים ייעוץ ספציפי.