רפואה סינית וטיפולי פוריות

מאת: אודי לוריא Dip.Ac פעמים רבות אנו נתקלים בקליניקה בשאלות לגבי אופן בניית הטיפול הסיני ותדירות הטיפולים הנדרשת כדי ליהנות מתרומתו במידה האופטימאלית ובכך לסייע להריון המיוחל.

טיפולי פריון ופוריות, דיקור סיני

מטרת מאמר זה היא להסביר לך המטופלת, מעט על הפיזיולוגיה של מערכת הפריון הנשית, בראיה המערבית והסינית בשפה פשוטה ונגישה, ובכך לאפשר לך להבין איך ומתי רצוי לבצע טיפולים.

המאמר מחולק לשני חלקים: בחלק הראשון מתוארת הפיזיולוגיה של המחזור מהפן של הרפואה המערבית תוך חלוקתו לארבעה שלבים (וסת, עד ביוץ, ביוץ ומביוץ ועד הוסת/ הריון)  במקביל לפיזיולוגיה על פי הרפואה הסינית. בסוף כל שלב יפורטו הפתולוגיות האופייניות לו. חלקו השני של המאמר עוסק בקביעת הפרוטוקול הטיפולי ובדרכים להתאמתו באופן אישי לכל מטופלת. חלק זה נכתב כך שניתן יהיה לקוראו גם ללא החלק הראשון. חשוב לציין שהמידע הרפואי המובא כאן הינו כללי וההמלצה לגבי קביעת הפרוטוקול הסיני יכולה להשתנות לאחר ביצוע אבחון אישי . למעבר לחלקו השני של המאמר לחץ/י כאן

הפיזיולוגיה של המחזור, בעיניי הרפואה המערבית והסינית ופתולוגיות נפוצות

המחזור הנשי מתחלק לארבעה שלבים שונים:

הוסת- שלב הדימום

פיזיולוגיה מערבית: הדימום מתחיל, לאחר שלא התרחשה השתרשות של ביצית מופרית, דבר הגורר ירידה חדה של רמות הפרוגסטרון, הורמון שתפקידו לייצב ולהכין את רירית הרחם לקראת השתרשות ובעקבותיה ירידה ברמות האסטרוגן. הפיזיולוגיה הסינית: ימי הווסת מתאפיינים בתנועה חזקה של דם ואנרגיה כלפי מטה, המאפשרת את הדימום. במידה ושלב זה מתבצע בצורה תקינה, האישה תחווה ווסת ללא כאבים והדימום עצמו יהיה חלק וללא קרישי דם. דימום הנמשך סה”כ כ- 5 ימים (מתחיל כחלש, מתחזק לאחר היום הראשון, ונשאר חזק כיומיים ואח”כ הולך ונחלש עד שנעלם) נחשב לווסת תקין ועשיר בדם. פתולוגיות אופייניות בזמן הווסת:
  • כאבים בזמן וסת- ווסת המלווה בכאבים חזקים ובריבוי קרישי דם מעידה בדרך כלל על זרימת דם שאינה חופשית המכונה ‘תקיעות של דם’ ברחם.
  • דימום וסתי חלש וקצר או מחזור הארוך מ 35 ימים- יכולים להעיד על חולשה של הגוף וקושי בייצור דם- ‘חסר דם ברחם’.
  • דימום ארוך וכבד (של שבוע או יותר)- יכול להצביע על אחד משני מצבים שונים: חוסר יכולת של הגוף להפסיק את הדימום, המעיד על ‘מצב חולשה’ או ‘חום רב מדי בדם’ המוביל לתנועת דם מהירה ואגרסיבית מדי.

מסיום הוסת ועד הביוץ- השלב הפוליקולרי- זמן גיוס הזקיקים

פיזיולוגיה מערבית: בשלב זה נבנית רירית הרחם ובמקביל בשחלות גדל הזקיק ובתוכו הביצית. מבחינה הורמונאלית בשלב זה ישנה עלייה ברמות האסטרוגן וה- FSH כשככל שמתקרבים לסופו של התהליך, לביוץ, מתרחשת עליה ברמות הורמון ה LH (שלבסוף יוביל ליציאת הביצית מהזקיק) במקביל לעילה ברמות האסטרוגן, מתחילה עליה ברמות הפרוגסטרון. פיזיולוגיה סינית: בשלב זה מתרחשים שני תהליכים: הראשון בניית הדם ברחם, בכדי לייצר רירית רחם עבה וסדירה. השני הוא העשרת השחלות ב’פוטנציאל חיים’ (JING- ע”פ הרפואה הסינית) בכדי לייצר ביצית איכותית, שהינה ביטוי לעוצמת ‘פוטנציאל הפריון’. שני תהליכים אלו מאופייניים בבניה ובגדילה (של הרירית והזקיק). במקביל, אנו מצפים לראות, לקראת הביוץ, עליה בכמות ההפרשה מהנרתיק, אשר תתאפיין בצבע לבן ובצמיגות גדלה. תופעות אלו מהוות סימן חיצוני לתקינות התהליך הפנימי. פתולוגיות אופיניות לשלב הפוליקולרי: 
  • רירית רחם דקה ו/או רירית שאינה סדירה (תלת שכבתית)- ע”פ הראיה הסינית מצבים אלו נגרמים משתי סיבות עיקריות: הראשונה חולשה של המערכות המייצרות את הדם ברחם, מצב המוגדר כ’חסר דם’. סיבה שניה הינה זרימת דם לא תקינה אל רירית הרחם, העלולה להפריע לבנייתה הן מבחינת עוביה והן מבחינת סדירותה, מצב המוגדר כ‘תקיעות של דם’.
  • תגובה/ רזרבה שחלתית נמוכה- מאפיין נשים לקראת גיל המעבר, אך קיים גם אצל נשים צעירות. מאופיין במיעוט זקיקים על אף גירוי הורמונאלי חזק או בזקיקים ריקים בזמן שאיבה. במקרים אלו,לעתים נראה התפתחות איטית של הזקיקים (למרות מתן הורמונים במינון גבוהה) ואף הפסקת טיפול ללא ביצוע שאיבה. מבחינה סינית בכדי להשיג ביוץ תקין ישנה חשיבות לתקופת  “דגירה” תקינה של כ- 14 ימים. ביוץ מוקדם או מאוחר מדי פוגעים באיכות הביצית המתפתחת. תופעות אלו, הקשורות לתפקוד שחלתי נמוך מעידות, ממבטה של הרפואה הסינית, על קושי וחולשה,במיצוי פוטנציאל הפיריון.

הביוץ

פיזיולוגיה מערבית: בשלב זה רמות האסטרוגן גבוהות וישנה עליה חדה של הורמון ה LH אשר תגרום ליציאה של הביצית מהזקיק. במקביל לתהליך זה מתחילות רמות הפרוגסטרון לעלות ומיד אחר כך רמות האסטרוגן (שמגיעות לשיא עם הביוץ) יורדות. אורך החיים של הביצית, במידה ואינה מופרית, הוא כ- 24 שעות. ההפריה עצמה מתבצעת בחצוצרה (ולא ברחם) והתנועה של הביצית המופרית לעבר הרחם אורכת כ- 3 ימים במהלכן היא מתחלקת לכ – 8 תאים. תחילה הביצית נעה ברחם במערבולת חופשית כיומיים שלושה במהלכן ממשיכה להתחלק עד הפיכתה לבלסטוציט (30-200 תאים) ורק אז (כ 5-7 ימים לאחר הביוץ) היא משתרשת ברחם. פיזיולוגיה סינית: הביוץ הינו ביטוי לשיאו של תהליך הבניה והגדילה שהחל מיד לאחר הוסת ומסתיים ב”לידתה” של הביצית. חשוב בשלב זה להבטיח מעבר חופשי של הזרע אל השחלות ואת יכולתה של הביצית המופרית לנוע בצורה חופשית מהשחלות אל הרחם. יש להדגיש שישנה חשיבות גם לזמן הגעתה של הביצית אל הרחם, כך שתגיע כשהרחם מוכן להשתרשות. פתולוגיות אופיניות לשלב הביוץ:
  • הפרעה מכנית המונעת מהביצית להיפגש עם הזרע: חסימה ברחם או בחצוצרות. במקרה כזה לא ניתן כלל להשיג הריון טבעי , ויש צורך בתהליך ההפריה החוץ גופית (IVF) העוקפת את המכשול. בראיה הסינית המכשול יכול להגרם מדם תקוע’ החוסם את המעבר או עודף נוזלים בחצוצרות’ המקשים על התנועה של הביצית, כך שגם במידה והמעבר אפשרי (כשהחסימה היא חלקית) , הביצית המופרית אינה מספיקה להגיע בזמן המתאים לרחם ובכך נמנעת ההשתרשות.
  • ביוץ לא סדיר (מקדים לפעמים ומאחר לפעמים)- מאפיינים מצב של חוסר איזון של מערכת הפריון והעדר מקצב קבוע הנדרש בכדי להשיג הריון.

מהביוץ ועד הווסת – השלב הלוטאלי

פיזיולוגיה מערבית: שלב זה מאופיין ברמות גבוהות של פרוגסטרון שמטרתו להפוך את רירית הרחם ליציבה ונוחה להשתרשות (רמות נמוכות יובילו לדימום מוקדם). במהלך שלב זה, כ -21 ימים מיום קבלת הוסת, במידה והתרחשה הפריה, הביצית המופרית מגיעה לרחם (לאחר שכבר הספיקה לבצע מספר חלוקות לתאים) ותיתכן השתרשות. חום הגוף שעולה עם הביוץ נשמר לאורך כל התקופה עד להופעת הוסת או התפתחות ההריון (ואז החום נשמר). פיזיולוגיה סינית: המאפיין שלב זה הוא חום הגוף והרחם הגבוהים מעט מהרגיל. החם מוביל להתמעטות והתיבשותה של ההפרשה שהייתה בנרתיק והגיע לשיאה בזמן הביוץ. זהו השלב פתולוגיות הקשורות לשלב הלוטאלי- לאחר הביוץ:
  •  חום שחר נמוך או משתנה (עולה ויורד)- חום הגוף והרחם אמור להיות גבוה יותר בכחצי מעלה מזה שלפני הביוץ (בשלב הפוליקולרי). במידה והגוף מתקשה לשמור על חום זה, הרי שגם במידה והתרחשה ההשתרשות, עשויה להיות בעיה בהתפתחות ההריון כבר בשלביו הראשונים (הימים והשבועות הראשונים). מצב זה יוגדר ברפואה הסינית כחולשה של האנרגיה המחממת את הגוף – YANG. חום שחר תקין מעיד שהביוץ היה תקין ו”חזק”.
  • בעיות השתרשות- לעתים אנו נתקלים בזוגות שאצלם כל הפרמטרים מצביעים על תפקוד תקין של גוף האישה, בדיקות זרע תקינות, אחוז הפריות גבוה ועוברים המתחלקים בקצב תקין ועם מיעוט שברים, אך ללא ההריון המיוחל. במקרים כאלו אנו חושדים שהבעיה הינה בתהליך ההשתרשות עצמו. דבר זה יכול להתרחש עקב זרימת צ’י (אנרגיה) לא חופשית ברחם בשלב זה או עקב חולשת דם. העדר הזרימה החופשית עלול להוביל לכיווצי רחם מוגברים ובכך למנוע את ההשתרשות וחולשת דם עלולה לפגוע בהזנת העובר שהשתרש וביכלותו להמשיך להתפתח.
  • דימומים- במידה ורירית הרחם אינה יציבה ( כמו במצב של רמות נמוכות של פרוגסטרון) יופיעו דימומים מוקדמים, עוד לפני הוסת, דבר המונע מההריון להתפתח. על פי הרפואה הסינית ישנן מספר סיבות לדימומים אלו ובהן חולשה של הגוף, המונעת את היכולת להחזיק את הדם ברחם או חום רב מדי המגיע אל הרחם הגורם לזרימת דם מואצת ולדימומים מוקדמים.

השאירו תגובה