מודה – לא הכרתי אותו מספיק טוב.
ובטח שלא ידעתי שלא לוקחים אותו כל יום (בסוף הפוסט פרוט מדויק)… מזל שיש לי מטופלות שמאתגרות אותי ללמוד דברים חדשים.
אז הפוסט הזה מוקדש לך…
NAC היא נגזרת של חומצת האמינו ציסטאין (חומצות האמינו הן אבני הבניין של החלבונים בגוף).
מדובר בתוסף מאוד ותיק שנמצא בשימוש ברפואה כבר משנת 1967.
לאורך השנים הוא הוכיח את עצמו כיעיל לטיפול במצבים שונים כמו סיסטיק פיברוזיס (ומחלות ריאה נוספות), וגם למצבי הרעלה של הכבד כתוצאה מצריכת יתר של אקמול (כן כן, יש דבר כזה והוא מאוד מסוכן…)
יש לא מעט סיבות לחשוב שהשימוש ב־NAC יכול להתאים מאוד לטיפול באנדומטריוזיס.
מחקרים מוקדמים הראו שהוא:
מחקרים מוקדמים בבעלי חיים ועל תאים במעבדה הראו שהשימוש בו מוביל ל:
בעקבות התוצאות הטובות במחקרים המוקדמים, נעשו מספר מחקרים בנשים, ומתוכם שניים שאליהם חשוב לי להתייחס, שבדקו את ההשפעה של נטילה שלו במשך 3 חודשים:
התוצאות של שני המחקרים היו דומות:
בשני המחקרים נראה שהאנדומטריומות קטנו!
אומנם הירידה בגודל היתה של כ־2 מ"מ, אבל הנתון החשוב הוא שבקבוצה שלא טופלה ב־NAC האנדומטריומות גדלו בכ־6 מ״מ!!
לא פחות חשובה היא העובדה שבמחקר הראשון, בקבוצה של הנשים שקיבלו טיפול בתוסף נעלמו 8 אנדומטריומות לעומת הקבוצה שלא טופלה בתוסף שבה נעלמו 4 בלבד. בנוסף, באותו המחקר הופיעו רק 4 ציסטות חדשות בקבוצה שטופלה אל מול 8 בקבוצה ללא הטיפול.
לסיכום, נראה שיש ל־NAC השפעה חיובית על גודל האנדומטריומות וגם על הופעת נגעים חדשים.
במחקר הראשון 24 נשים מהקבוצה שטופלה בתוסף ביטלו את הניתוח אליו היו מיועדות, לעומת אישה אחת בלבד בקבוצה שלא טופלה.
הסיבות לביטול הניתוח היו:
במחקר הראשון הרו 8 נשים בקבוצה שקיבלה טיפול לעומת 6 נשים בקבוצה שלא קיבלה טיפול.
במחקר השני 52 מהנשים שהשתתפו דיווחו בתחילתו על רצונן להרות ו־23 מתוכן דיווחו על אי פריון. 39 מתוכן הצליחו להרות באופן ספונטני בטווח של 6 חודשים (גם כ־3 חודשים לאחר הפסקת הטיפול) ועוד 6 נשים הרו בעזרת טיפולי פוריות (4 בהזרעות ו־2 בהפריה חוץ גופית).
חשוב לי להדגיש שחלק מההריונות שהושגו בשתי הקבוצות היו לאחר סיום זמן הטיפול (כלומר 3 חודשים עד שנה מסוף התקופה).
קיימים עוד 2 מחקרים שבדקו את ההשפעה של NAC על נשים עם אנדומטריוזיס, אך במחקרים הללו הוא לא ניתן לבד אלא כשילוב עם תוספים אחרים:
שני המחקרים הראו שיפור בעוצמת הכאב וירידה בשימוש משככי הכאבים!
מסתבר שלא צריך לקחת אותו כל יום…
בשני המחקרים שבדקו את ההשפעה שלו כתוסף יחיד הייתה צורת לקיחה שאינה רגילה:
מינון של 600 מ״ג 3 פעמים ביום למשך 3 ימים רצופים בלבד!!
לאחר מכן 4 ימים הפסקה!
צורת לקיחה זו באה להבטיח שבימים בהם נלקח התוסף, תישמר ההשפעה שלו לאורך כל היום בצורה אחידה (זמן מחצית החיים שלו הוא כ־6 שעות).
ההפסקה למשך 4 ימים באה להגביל את הירידה שנצפתה ברמות ה־NAC בפלזמה בזמן לקיחה ארוכה.
אם נצמד לעובדות מהמחקרים:
מחקר אחד שבדק את ההשפעה שלו בנוסף לגלולות לא הראה שהיה שיפור ביחס לקבוצה שנטלה גלולות בלבד.
בהחלט כן.
חומצת האמינו ציסטאין נמצאת בבשר, דגים, דגנים, מוצרי חלב, פולי סויה, קטניות (חומוס, עדשים), ביצים, זרעי חמניה, צ׳יה.
חשוב גם לזכור שהגוף יכול לייצר ציסטאין מחומצת אמינו אחרת שנקראת מתיונין.