על פגיעות ילדות (פיזיות, רגשיות ומיניות) ואנדומטריוזיס - חלק ב' (המחקרים)

אם במקרה הגעת ישירות לפוסט הזה מבלי שקראת את החלק הראשון אני ממליץ לך לקרוא אותו קודם (כאן >>).

בחלק הזה אני רוצה לפרט קצת נתונים שעלו מהמחקרים, אבל רגע לפני זה אני רוצה לספר על המחקרים עצמם והדרך שבה הם נעשו.

איך התבצעו המחקרים (ולמה אני חושב שהם כל כך טובים)?

שני המחקרים התבצעו על ידי מתן תשובות לשאלונים.
הרבה פעמים מחקרים בהם המידע נאסף על ידי שאלונים (המתייחסים לארועים מהעבר) נחשבים למחקרים בעלי איכות נמוכה. העובדה שאנחנו בוחרים להסתמך על הזיכרון, וההבנה שהזיכרון לא תמיד מתאר את המציאות כפי שהתרחשה היא אכן בעייתית.

ואני חושב שבמקרה הזה זה בדיוק ההיפך!!!

המחקרים הללו לא חיפשו את האמת. הם חקרו לתוך החוויה האישית של כל אחת מהנשים!

טראומה היא לא תוצאה של ארוע שהתרחש.

טראומה היא תוצאה של חוויה פנימית שהתפתחה בתגובה לארוע- שהשאיר אותנו ללא יכולת להתמודד ולהכיל את הרגש שחווינו.

טראומה יכולה אפילו להתרחש בעקבות דבר שלא קרה (!) אבל שציפינו שיקרה.
דוגמא פשוטה לכך היא תחושה שמתעוררת בילדה לאחר שהרגישה ״שלא ראו אותה ואת הצרכים שלה״, ותחושות הבדידות והנטישה שיכולות להוביל לחוסר יכולת לסמוך על אנשים בעתיד.

קצת מידע מהמחקרים עצמם:

מחקר ראשון:

במחקר הזה נעשתה השוואה בין שתי קבוצות של 421 נשים:

  • קבוצה אחת כללה נשים שאובחנו עם אנדומטריוזיס.
  • קבוצה שניה של נשים שנשלל לגביהם אנדומטריוזיס.
מחקר 1
התוצאות מובהקות אפילו יותר בנשים כשהפגיעה בהן היתה פגיעה ששילבה יותר מצורת פגיעה אחת

החוקרים ניסו להבין האם נשים שסובלות מאנדומטריוזיס סבלו בילדותן ובתקופת ההתבגרות מיותר פגיעות פיזיות, מיניות ורגשיות.

תוצאות המחקר:
נשים שאובחנו עם אנדומטריוזיס סבלו מיותר פגיעות בתקופת הילדות וההתבגרות. התוצאות מובהקות אפילו יותר בנשים כשהפגיעה בהן היתה פגיעה ששילבה יותר מצורת פגיעה אחת (פגיעה מינית + פיזית לדוגמא).

הממצא החריג היחידי היה במקרה של פגיעה פיזית + הזנחה – שם לא נמצא קשר לשכיחות לאנדומטריוזס.

לאור הנתונים האלו החוקרים בדקו עד כמה החשיפה לפגיעות הילדות תגביר את הסיכון לפתח אמדומטריוזיס בהמשך החיים.

התוצאות הראו שפגיעות ילדות אכן מגבירות את הסיכוי לפתח אנדומטריוזיס, אך שהנטייה לא מאוד חזקה. למעשה, מובהקות סטטיסטית נמצאה רק במקרים של התעללות מינית, התעללות רגשית, הזנחה רגשית, התעללות מינית+רגשית והחשש מחוסר המשכיות במשפחה.

נתון נוסף חשוב שנמצא הוא שככל שהפגיעה היתה מתמשכת וארעה מספר רב יותר של פעמים או שנחוותה תחושת הזנחה מתמשכת הסיכוי לפתח אנדומטריוזיס עלה.

מחקר שני

המחקר הזה נעשה כחלק ממחקר האחיות הגדול – זהו אחד מהמחקרים המתמשכים הכי גדולים שנעשו. המחקר החל ב־1989 וכולל מעקב אחרי 116,429 אחיות בגילאים 25-42. שאלונים נשלחו אל המשתתפות והמחקר הזה כלל לבסוף תשובות שהתקבלו מ־60,595 נשים (!)

המחקר בדק את ההשפעה של שלושה סוגי פגיעות:

  1. הורות קשה ומענישה
  2. פגיעות פיזיות
  3. פגיעות מיניות

תוצאות המחקר הזה די דומות למחקר הקודם:

32% מכלל הנשים דיווחו על רמה כל שהיא של פגיעה פיזית בגיל ילדות או התבגרות.
12% על פגיעה מינית בילדות/התבגרות.
21% על פגיעה משולבת פיזית+מינית בילדות/התבגרות.

  • נמצא סיכון מוגבר לאנדומטריוזיס בקרב הנשים שחוו פגיעה פיזית או מינית בהשוואה לנשים שלא חוו כלל.
  • בקרב נשים שחוו פגיעה פיזית+מינית נמצא סיכון מוגבר יותר!
  • מבין הנשים שחוו פגיעה מינית נמצא שהסיכוי לאנדומטריוזיס היה הגבוה ביותר אצל נשים שחוו כפיה של פעילות מינית לאורך הילדות וגיל ההתבגרות.

גם במחקר הזה נמצא שילדות ונערות שחוו יותר מסוג אחד של פגיעה היו בסיכון מוגבר יותר:

12% עליה בסיכון מוגבר לאנדו’ מפגיעה חד פעמית קלה-בינונית.
17% עליה בסיכון מפגיעה קלה משולבת או חד פעמית קשה.
36% עליה בסיכון מפגיעה בינונית-כרונית או פגיעה משולבת.
34% עליה בסיכון מפגיעה כרונית קשה או פגיעה משולבת.
79% עליה בסיכון מפגיעה כרונית קשה ופגיעות משולבות.

פגיעות ילדות ואנדומטריוזיס
ילדות ונערות שחוו יותר מסוג אחד של פגיעה היו בסיכון מוגבר יותר

על הקשר בין פגיעות מיניות והתפתחות אנדומטריוזיס המתאפיין בכאבים

אחת המסקנות המעניינות שהחוקרים העלו היא שפגיעות ילדות מובילות בעיקר להתפתחות אנדומטריוזיס שמתבטא בכאבים ולא למצבים שבו האנדומטריוזיס לא גורם לסימפטומים קשים.

המסקנה הזו עלתה בעקבות אחד הנתונים המפתיעים שנמצאו שהראה שהנטייה לאנדומטריוזיס היתה גבוהה במיוחד דווקא אצל נשים שלא דיווחו על בעיית פוריות.

החוקרים הסבירו את הנתון הזה בצורה מאוד מעניינת.
נשים מגיעות לאבחון בשני מצבים:

  1. כאשר ישנם כאבים חזקים המשפיעים בצורה קשה על איכות החיים.
  2. כשאישה ללא סימפטומים לא מצליחה להרות והיא מאובחנת כחלק מהברור לסיבת אי הפריון.

השכיחות הגבוהה יותר של נשים שחוו פגיעת ילדות אך לא סבלו מאי פריון נובעת מהסיבה שהן הגיעו לאבחון כתוצאה מהכאבים הרבים מהן סבלו, ביחס לנשים שגילו את האנדומטריוזיס רק בעקבות בעיית פוריות.

מתוך ערוץ היוטיוב שלנו
על פגיעות ילדות ואנדומטריוזיס – חלק ב’ (המחקרים)

אלה המספרים.
מספרים שמספרים בצורה קרה סיפור כואב.
וזה גם אולי המקום להזכיר לכולנו ש-

במידה ואנחנו יודעים על מקרה של התעללות ופגיעה בקטינים אנחנו מחויבים על פי החוק לדווח!! ואי הדיווח הוא למעשה עברה פלילית!

המציל נפש אחת – כאילו הציל עולם ומלואו.

לשיחת ייעוץ השאירי פרטים:
אודי לוריא, Lic.Ac
אודות כותב המאמר
אודי לוריא

אודי לוריא

מטפל ברפואה סינית משנת 2001 בתחום הגינקולוגיה והפריון. בנוסף למסלול הלימודים המלא, של 4 שנות לימוד, השתלמתי בסין ב-Zhe Jiang University of traditional Chinese medicine. הקליניקה מתמקדת בטיפול בבעיות הגינקולוגיות השונות (אנדומטריוזיס, שחלות פוליציסטיות, תסמונות גיל המעבר ועוד..) ובליווי נשים שמנסות להרות (בצורה טבעית) ובמהלך טיפולי הפריון. פרסמתי מאמרים בעיתונות הבין לאומית והארצית ואני מרצה בכנסים וסדנאות. כיום, מלבד העבודה בקליניקה אני עוסק במחקר בשיתוף עם גינקולוגים בכירים.
תעודות והסמכות של אודי לוריא
2 תגובות
  • Inbal
    הגב

    היי בת 23 , ומעוניינת לחזור לקחת גלולות בחודשיים האחרונים המחזור שלי היה קצת לא מסודר והיה לי 5 ימים הפרשות חומות ורק אז מחזור ..
    השאלה שלי זה מה נחשב היום הראשון של הווסת?

    • הגב

      אני לא רופא והכי טוב שתתיעצי עם הרופא שנתן לך את הגלולות.
      בעיקרון היום הראשון של הווסת נחשב היום הראשון עם הדימום המשמעותי.

השאירו תגובה

Call Now Button