אנדומטריוזיס 12 – מה באמת אתם יודעים על סויה ופיטואסטרוגנים?
זהירות! פוסט חריג!!
בדרך כלל הבלוג שלי משמש אותי לכתיבה פשוטה ולא מתחכמת, חומר שכל אחד יכול לקרוא. הפוסט הזה והחלק השני שיהיה לו, מכילים יחסית יותר פרטים שנשמעים בתחילה די ״טרחניים״ ולא מעניינים. אני מבטיח שכל אחד מהפרטים שבחרתי לכתוב כאן הם הכרחיים בכדי להבין טוב יותר את ההשפעה שיש לפיטואסטרוגנים על אנדומטריוזיס, ולא פחות חשוב, הפוסט יתן תשובה למי כדאי ומתי נכון לשלב אותם בתזונה.
זהו החלק הראשון מבין שניים. החלק הזה יוקדש בעיקר לרקע ובשני אדבר על ההשפעה שיש לפיטואסטרוגנים על אנדומטריוזיס.
אני שונא מילים ארוכות. בעיקר כאלו שקשורות לעולם הרפואה. לדעתי, הסיבה העיקרית שמשתמשים בהן היא לגרום לנו, האנשים הרגילים, תחושה של חוסר ידע וקטנות. לא מזמן הסבירו לי שיש ממש מונח שנקרא “הזרה” – מלשון להפוך אותך לזר. אם הרופא ו/או המטפל שלך יודעים לקרוא ולהגות מלים מסובכות, סימן שהם יודעים ומבינים ואתה לא. אז שב בשקט ותקשיב למה שיש לנו להגיד לך.
אני פשוט שונא את זה!
פיטואסטרוגן זו דרך מסורבלת לומר “אסטרוגן ממקור צמחי”. אבל רגע, לפני שאנחנו צוללים לעומק האסטרוגן הצמחי, חשוב לי להזכיר כמה עובדות בסיסיות על אסטרוגן:
מה זה אסטרוגן? ומה הוא עושה בגוף?
אסטרוגן מכונה ההורמון הנשי. הוא מופרש בעיקר מהשחלה ומשפיע בצורה מקומית על האיברים הקרובים אליה (כמו הרחם) וגם על איברים רחוקים יותר (כמו השדיים) דרך מחזור הדם. הפרשה שלו תוביל להופעת סימני המין, צמיחת השדיים ולהתעבות רירית הרחם בכל מחזור. פעולת האסטרוגן נוצרת לאחר שהוא מתחבר לקולטן הספציפי המיועד לו.
בגוף ישנם שני קולטנים שונים לאסטרוגן, כשלכל אחד מהם פעולה שונה, ולעיתים אפילו הפוכה. קולטן מסוג אחד יכול להוביל תאים להתחלק ולהתרבות, והשני יעצור את הפעולה הזו. ליחס בין שני סוגי הקולטנים יש משמעות חשובה.
הדרך שבה אסטרוגן ישפיע על האיבר תלויה בסוג ובכמות הקולטנים שיש לו, ולא רק ברמות האסטרוגן שהוא נחשף אליהן.
אז מה הבעיה עם פיטואסטרוגנים?
האסטרוגן הצמחי דומה בצורה שלו לאסטרוגן שהגוף מייצר, ולכן הוא מסוגל להיקשר לקולטנים של האסטרוגן ולגרום להם לפעול. מכיוון שישנן מחלות שאסטרוגן הוא “הדלק” להתפתחות שלהן (כגון סוגים מסויימים של סרטן), היה חשש מאכילת מזונות עשירים בפיטואסטרוגנים. הפעולה שלהם נתפסה כפעולה שלילית – פעולה עודפת של אסטרוגן.
באיזה מזונות יש פיטואסטרוגנים?
בהרבה… סויה ומוצרי סויה (טופו לדוגמא), שומשום, עדשים, שעועית, אורז, נבטי אלפאלפא, גזר, תפוחים, קפה, מנטה, בירה ועוד…
אין פיטואסטרוגן אחד...
כאן המקום להדגיש שאין פיטואסטרוגן אחד! ישנן 4 קבוצות של פיטואסטרוגנים, שכל אחת מהן מכילה מספר סוגים שונים, ולכן לא נכון לדבר עליהם בהכללה. לכל סוג השפעה שונה, בהתאם ליכולת שלו להיקשר לקולטנים השונים של האסטרוגן.
בפוסט הזה ובפוסט הבא אני אתייחס בעיקר לקבוצה שנמצאת בכמות גדולה בסויה ובמידה נמוכה יותר בקטניות ונקראת איזופלבונים (Isoflavone). הקבוצה הזו מכילה 5 סוגי פיטואסטרוגנים שונים, שניים מהם – הגנסטין (Genistein) והדאידזין (Daidzein) – נחקרו במיוחד.
בתפיסה של פיטואסטרוגנים כדבר שלילי היתה בעיה אחת קטנה… העובדות!
״האפקט היפני״ הוא שם שניתן בעולם הרפואה לעובדה שדווקא היפנים, שאוכלים כמויות גדולות של מוצרי סויה (שעשירה בפיטואסטרוגנים), חולים פחות במחלות כרוניות מסוימות. עובדה מאוד מעניינת, שמדגישה עד כמה ההשפעה של התזונה חשובה (בניגוד לגנטיקה), היא שבנות של יפניות שהיגרו לארה״ב (ולא גדלו ביפן) חולות בסרטן השד בדיוק כמו בנות לאמהות אמריקאיות. כלומר, לסביבה ולתזונה שבה אנחנו גדלים יש השפעה ברורה על הסיכויים לחלות בסרטן.
מחקרים שנעשו הראו שצריכה של פיטואסטרוגנים קשורה לסיכוי נמוך לחלות בסרטן השד, מחלות לב, השמנה, תסמונת מטאבולית וסכרת מסוג 2 (כזו שנגרמת עקב תנגודת לאינסולין, ומופיעה פעמים רבות בגיל מבוגר ובאנשים עם משקל עודף), סרטן הערמונית והמעי.
איך בדיוק פיטואסטרוגנים מפחיתים את הסיכוי לכל המחלות הללו?
מסתבר שישנו הבדל בין הפעולה שמתרחשת כאשר פיטואסטרוגן נקשר לקולטן לאסטרוגן, לעומת הפעולה שמתרחשת ע”י קישור של אסטרוגן. כאשר פיטואסטרוגן נקשר לקולטן הוא גורם לו לפעול בעוצמה חלשה (פי 100 עד 1000) ביחס לזו שמתקבלת מקשירה לאסטרוגן.
אפשר לדמיין את זה קצת כמו המשחק “כסאות מוזיקליים”, שבו יש יותר ילדים מכסאות. ברגע שקולטן “נתפס” על ידי פיטואסטרוגן, לאסטרוגן אין לאן להיקשר, הפעולה החזקה של האסטרוגן נמנעת ובמקומה מתרחשת פעולה מתונה בלבד. למעשה, פיטואסטרוגנים ממתנים את פעולת האסטרוגן בגוף ולא מגבירים אותה.
האם לפיטואסטרוגנים יש השפעה נוספת מלבד התחרות מול האסטרוגן?
מסתבר שכן.
היום ידוע שקיומו של גן מסויים לא אומר בהכרח שהוא יבוא לידי ביטוי. ישנם גורמים שיכולים לעודד או לדכא את הביטוי שלו: כלומר, גם אם יש לי גן שקשור למחלה מסויימת, זה לא בהכרח אומר שאני אחלה בה. ישנם גורמים ותנאים מסוימים שיובילו לכך שהגן יבוא לידי ביטוי ויגרום להופעת המחלה, וזה כמובן עובד גם בכיוון ההפוך, תנאים מסויימים יכולים לגרום לכך שהגן לא ״יופעל״ והמחלה לא תופיע. תחום שלם ברפואה שנקרא “אפיגנטיקה” עוסק בדיוק בכך.
פיטואסטרוגנים מסוג גנסטין משפיעים על הדרך שבה תאים מתמיינים ומתרבים. צריכה מוגברת שלו יכולה להסביר את השכיחות הנמוכה של סוגי סרטנים שונים בקרב נשים ממזרח אסיה. על פי חלק מהעדויות נראה שההשפעה שלו קשורה לאכילת מזונות שמכילים אותו כבר מגיל צעיר ואולי אפילו לכמות אותה אכלה האמא בתקופת ההריון.
לסיכום
פיטואסטרוגנים הם חומרים שנמצאים במגוון רב של מזונות, ודומים במבנה שלהם לאסטרוגן.
עוצמת הפעולה שלהם היא חלשה בהרבה מזו של אסטרוגן, ולכן הם למעשה ממתנים את פעולת האסטרוגן בגוף.
לחלקם השפעה על הביטוי של גנים מסוימים בגוף.
קיימים הרבה מאוד מחקרים המראים שאכילה של מזונות עשירים בפיטואסטרוגנים יכולה להגן מפני מגוון של מחלות.
הפוסט הבא יעסוק בקשר בין פיטואסטרוגנים לאנדומטריוזיס.
