אנדומטריוזיס 16- החיפוש נמשך

לא לאכול זה בחינם – אל תצפו שמישהו ישווק לכם את זה!!!

בפוסט הקודם הגדרנו לעצמנו מטרה חדשה – לחפש אחרי דרכים שיתמכו ביכולות של הגוף:

1. להלחם במצב של גדילת יתר.

2. לווסת טוב יותר את הפעילות הדלקתית וההורמונלית.

אם את סובלת במקרה מאנדומטריוזיסחשוב שתשימי לב לשינוי הדרמטי בתפיסה – אנחנו לא מחפשים איך להלחםבאנדומטריוזיס (!!!) אלא מחפשים דרכים לתמוך בפעולה התקינה של הגוף!!

בעבר כתבתי על כך שאנדומטריוזיס היא מחלה שיודעת להחזיר מלחמה , ללא כל קשר לשיטת הטיפול (ניתוחי,הורמונלי וכו’…). זו בדיוק הסיבה שלדעתי כדאי להפסיק לנסות ולהלחם בה ישירות, אלא להבין איך ניתן לשנות אתתנאי הגוף לכאלו שפשוט יהיו לה פחות נוחים ״למגורים״.

מהרגע שהגדרנו כמטרה לתמוך בפעילות התקינה של הגוףלמעשה שאלנו: מה אנחנו עושים לא נכוןמה מאפשראת גדילת היתרמה גורם לתהליכים לאבד את הוויסות והתזמון הטבעיים שלהם?

עושים סדר בבלאגן…

כמה פעמים מצאת עצמך מסדרת את הבית כדי שתוכלי לחשוב רגע בשקט? שהבלאגן החיצוני משפיע על מצב הרוח שלך ועל היכולת לחשוב ולהחליט בצורה שקטה ושקולה? הרפואה הסינית בבסיסה רואה את האדם כחלק בלתי נפרד מהסביבה שלו. אנחנו לא שונים מבעלי החיים והצומח, התנאים החיצוניים והסביבתיים משפיעים עלינו ועל הבריאות שלנו. לאורח החיים שלנו ישנה השפעה ישירה על הבריאות שלנו, להרגלים שלנו יש משמעות.

אל תשאלו “מה”, אלא “מתי”!

יותר מדי נכתב על תזונה. כן, כן, זו אמירה קיצונית… אבל אני עומד מאחוריה.

מה שאנחנו אוכלים אכן קריטי לבריאות שלנו, הבעיה היא שכשאנחנו מתעסקים ב”מה”, אנחנו מזניחים נקודה שהיא לא פחות חשובה –

מתי אנחנו אוכלים.

מתי טוב ונכון לאכול?

מסתבר שלתהליכים פיזיולגיים בגוף יש סדר וזמן נכון. שעון ביולוגי הוא דבר אמיתי.

לישון, לדוגמא, צריך בלילה. לא מעט מחקרים מראים שהיעדר שינה בשעות הלילה מגדיל את הסיכוי לדכאון, יצור אינסולין מוגבר, תנגודת לאינסולין והשמנה, התפרצות תסמונת המעי הרגיז, לחץ דם גבוה, עליה במדדי הדלקת בדם ועוד ועוד…

איך יודעים מתי טוב לאכול? כדי לענות על השאלה הזו צריך לבחון אותה מכיוונים שונים: אבולוציוני והורמונלי.

מבחינה אבולוציונית

בני אדם מעולם לא אכלו 3 ארוחות ביום (שלא לומר 6). הנוהג של אכילת 3 ארוחות הוא חדש יחסית והחל להתבסס לאחר מלחמת העולם השנייה.

בזמנים קדומים ולאורך מיליוני שנים, בהם חיינו כלקטים־ציידים, בני אדם אכלו באופן פחות סדיר והיו כמובן תקופות בהן לא היה כמעט מזון כלל. למעשה, אכילה של ארוחה אחת או שתיים ביום היתה דבר שבשיגרה.

חשוב להבין שאבולוציונית לא השתנה הרבה – הגוף שלנו הוא אותו גוף, עם אותן יכולות, אלו רק הזמנים וזמינות המזון שהשתנו. הגוף שלנו יודע לתפקד מצויין בצום, וישנם תהליכים פיזיולוגיים מאוד חשובים שמתרחשים רק בצום ונמנעים מאיתנו כשאיננו צמים.

clock
אנדומטריוזיס 16- החיפוש נמשך

מבחינה הורמונלית

לתחושת הרעב שלנו אחראי הורמון הרעב. בניגוד למה שנהוג לחשוב ולצפותהדרך הטובה ביותר לגרום לגוףלהפריש ממנו מעט היא – לא לאכול!

כולנו מכירים את המצבים האלו – אנחנו מאוד רעביםאבל לא יכולים לאכול ולאחר כמה שעות הרעב פשוט נעלם!

מחקרים שעוקבים אחרי רמות הגרלין בצום מראים בדיוק את הסיבה לכךככל שהצום ארוך יותרכך רמות הגרליןיורדותהגוף שלנושמתוכנן משחר הזמנים לתקופות של מעט מזון ואפילו צום, פשוט מסתגל למצב.

במחקר שבדק את רמות הגרלין במהלך צום של 84 שעות, מצאו שככל שהימים חולפים כך רמתו יורדת = אנחנו לאהופכים יותר רעבים אלא יותר שבעים!!!

ההפך מתרחש במהלך אכילה סדירה וקבועהבמצב כזהאנחנו נחווה בסמוך ״לשעת האוכל הרגילה״ עליה ברמותהגרלין = תחושת רעב לפני האוכל.

צום לא גורם לרעב אלא לתחושת שובע!!

אינסולין הוא ההורמון שאחראי על הכנסת הסוכר מזרם הדם לתאים.

ישנו הבדל גדול ברגישות של התאים לאינסולין במהלך היום. בשעות הבוקר התאים רגישים יותר לאינסולין, והסוכר יעבור מזרם הדם לתא בקלות יחסית. לדוגמא, עבור אותו המזון הגוף יפריש עד 30% יותר אינסולין בשעות הערב לעומת הבוקר.

מה הבעיה בהפרשת אינסולין מוגברת?

יש הרבה בעיות… אבל החשובה לנו, בהקשר של אנדומטריוזיס, היא שרמות גבוהות של סוכר ואינסולין תורמות לתהליך הדלקתי הלא מאוזן!

שעות הבוקר הן שעות טובות יותר לאכילה משעות הלילה. לא סתם אומרים שכשאוכלים בלילה משמינים…זה נכון…

צום מבחינה תרבותית
ההיבט התרבותי קשור בעיקר לתפיסה שלנו את הצום. בכל התרבויות והדתות לאורך ההיסטוריה נעשה שימוש בצומות. משחר הימים יוחסו לו תכונות מטהרות ומנקות ואף יכולת להגביר ריכוז.

היפוקרטס (אבי הרפואה המודרנית 460-370 לפנה״ס) השתמש בצומות ככלי טיפולי ואף כתב ש״לאכול כשאתה חולה משמעו להאכיל את המחלה״ ו״במקום להשתמש בתרופות, עדיף לצום יום אחד״.

אנדומטריוזיס 16- החיפוש נמשך

לסיכום

• השעון הביולוגי של מערכת העיכול שלנו מכוון לפעול טוב בעיקר בשעות הבוקר והצהריים. שעות הערב הן לא שעות טובות לאכילה.

• אכילה בשעות הערב קשורה לרמות גבוהות יותר של סוכר ואינסולין, המשפיעים לרעה על התהליכים הדלקתיים בגוף.

• לא לאכול בשעות הערב תואם את התהליכים הפיזיולוגיים, והחשש מתחושת רעב וחולשה אינו אמיתי. אנחנו רגילים לאכול בערב – לא צריכים לאכול בערב.

אתה ממליץ לא לאכול בערב בכלל??

כן!!!!

אני יודע – זה נשמע בלתי אפשרי. אבל הנסיון שלי בשנים האחרונות מראה שמי שמנסה לשנות את הרגלי האכילהשלה, מוצאת שזה קל באופן מפתיע!!

מה היתרונות הבריאותיים של המנעות מארוחת הערב לנשים עם אנדומטריוזיס? מה ההשפעה שיש לצום על תהליכי גדילת היתר והדלקת בגוף?

איך מתחילים לסגל אורך חיים כזה בצורה בריאה ופשוטה?

הפוסט הבא כבר בדרך… מוזמנים להרשם לניוזלטר ולקבל עדכון ברגע שהוא עולה.

מתוך ערוץ היוטיוב שלנו
אנדומטריוזיס 16- החיפוש נמשך
לשיחת ייעוץ השאירי פרטים:
אודי לוריא, Lic.Ac
אודות כותב המאמר
אודי לוריא

אודי לוריא

מטפל ברפואה סינית משנת 2001 בתחום הגינקולוגיה והפריון. בנוסף למסלול הלימודים המלא, של 4 שנות לימוד, השתלמתי בסין ב-Zhe Jiang University of traditional Chinese medicine. הקליניקה מתמקדת בטיפול בבעיות הגינקולוגיות השונות (אנדומטריוזיס, שחלות פוליציסטיות, תסמונות גיל המעבר ועוד..) ובליווי נשים שמנסות להרות (בצורה טבעית) ובמהלך טיפולי הפריון. פרסמתי מאמרים בעיתונות הבין לאומית והארצית ואני מרצה בכנסים וסדנאות. כיום, מלבד העבודה בקליניקה אני עוסק במחקר בשיתוף עם גינקולוגים בכירים.
תעודות והסמכות של אודי לוריא
Call Now Button