בעיני, השלב הזה הוא תולדה כמעט אוטומטית של כישלון הטיפול. הכעס, מופנה לכיוונים שונים: פנימה, תוך לקיחת האשמה על הכישלון בגלל אי עשייה של דברים מסוימים (לא הצלחתי להירגע, הייתי לחוצה בעבודה, לא הקפדתי כמו שצריך על התזונה וכו’) או כלפי הסובבים (הבעל הוא מטרה די נוחה…) ולפעמים אף כלפי אלוהים (“מה אני עשיתי לו שזה מגיע לי”)