על הקינאה והשימחה במהלך טיפולי פריון

על הקינאה והשימחה במהלך טיפולי פריון

כשזוג מחליט להביא ילד לעולם, הוא רוצה שההריון יתרחש כבר מאתמול….

שוב גילת שחברה טובה שלך בהריון והדבר הראשון שהרגשת, במקום שימחה זה קינאה. ושוב את מלאה ברגשות אשם על כך. ושוב התחושה של התסכול שלך והשמחה מתערבבים בצורה שקשה לעכל.

ביני לבין עצמי, אני קורא לשיחה הזו “שיחת הנורמאליות”. היא מתרחשת די הרבה, ולא פעם אני חש בהקלה שהיא מייצרת. כאילו האוויר הופך קצת פחות דחוס אחריה.

לעבור טיפולי פוריות זה לא דבר קל. הרצון הבסיסי כל כך, הקמאי, לילד מייצר כמויות גדולות של תסכול. בדיוק מהסיבה הזו, כשמטופלת מגלה שעוד חברה נכנסה להריון (וזה כבר אצלה הילד השני…) או לחלופין שהסתירו ממנה הריון כי כבר כולם מנחשים שהם מנסים ולא מצליחים בליל של רגשות עולים ומציפים.

הדבר הקשה, שמעולם לא הכינו אותנו אליו, הוא ההתנגשות בין רגשות מנוגדים כמו שימחה עם כעס וקינאה.
מצד אחד הקנאה- קינאה בחברה קרובה על (עוד) הריון שמושג בקלות בלתי נתפסת כזו, אל מול המאמץ הבלתי נגמר שאת משקיעה (שלא לדבר על כך שהוא גם עדיין לא מניב את הפרי הרצוי). קינאה שלא פעם מולידה גם תחושות זעם. זעם שמוצא עצמו מופנה כלפי הסביבה ולעיתים פנימה תוך האשמה עצמית.
מהצד השני נמצאת השמחה. שימחה שהפכה לשמחה קטנה. שימחה שהיא לא מלאה בעקבות הקושי שאת חווה.

הקוטביות של הרגשות, מייצרת סוג של סכסוך פנימי, שלא פעם משאיר את המטופלת תשושה ומובסת. לא רק שהיא לא מצליחה להרות, עכשיו היא גם לא עמודת בציפיות שלה מעצמה. היא לא שמחה בשביל חברה שלה.

כל מה שיש לי להגיד על זה – את לגמרי נורמאלית !! והסיבה שאני יודע את זה היא שככה זה אצל כולן.

בחיים, אף אחד לא הכין אותנו להתמודדות רגשית מורכבת כזו. פלונטר רגשי שנראה בלתי אפשרי להתרה. אנחנו רגילים לחשוב שאתה שמח או עצוב, מפרגן או מקנא. אבל המציאות הרבה יותר מורכבת.

הדרך שלי, לפרום את הקשר היא בתור התחלה להבין שזה בדיוק המצב הרגשי להיות בו.
קינאה מהולה בשמחה.
זה בדיוק הרגש שמתאר את המצב שבו את נמצאת – שמתאר את הרצון הבלתי נגמר לילד וההתמודדות עם הקושי שאת חווה יחד עם היותך חברה טובה. את לא רק אחד משני אלו. את שניהם. והם לא באים אחד במקום השני אל אחד לצד השני.
זה מותר וזה בסדר גמור להרגיש ככה. למעשה, אי אפשר ממש אחרת.

אחת הדרכים שעוזרות להתמודד היא דיבור אותנטי. לספר לחברה על הקושי שלך אל מול השמחה עבורה. לומר בצורה ברורה שאת שמחה בשבילה אבל מקנא בשבילך. שאת רוצה / לא רוצה שהיא תספר לך כל מה שקורה איתה כי זה ישמח אותך / יהיה לך קשה. הנסיון שלי מוכיח שרוב האנשים סביבנו ישמחו לשתף פעולה עם הבקשות הללו. ישמחו לאפשר לנו להיות אנחנו. בלי להתנצל.

ואלו שמתקשים…. אולי פשוט לא שווים את זה….

2 תגובות
  • talyam
    הגב

    אכן כך. או שלפעמים זה ניתוק. ניתוק מעצמי שלא ארגיש

  • talyam
    הגב

    אכן כך. או שלפעמים זה ניתוק. ניתוק מעצמי שלא ארגיש

השאירו תגובה