אנדומטריוזיס 13 – פיטואסטרוגנים ואנדומטריוזיס

בפוסט הזה אני רוצה להרחיב על ההשפעה של פיטואסטרוגנים על אנדומטריוזיס.

אם במקרה הגעתם ישירות לחלק הזה, אני ממליץ לקרוא קודם את החלק הראשון, שם הסברתי בדיוק מה הם אותם פיטואסטרוגנים, מהי דרך הפעולה שלהם, ומדוע היום יודעים (בניגוד למה שחשבו בעבר) שאכילה של מזונות שמכילים אותם היא בעלת איכות מגינה מפני מחלות כגון סרטן, סוכרת ועוד…

מראש אני מזהיר (!) שבפוסט הזה, כמו בקודם, יש לא מעט פרטים שנשמעים קצת טרחניים, אבל לא סתם אני מתעקש עליהם. לכל אחד מהפרטים שאני בוחר להביא כאן יש בעיני השפעה ישירה על ההבנה שלנו את האנדומטריוזיס, ולא פחות חשוב, אלו פרטים המאפשרים לנו כיווני מחשבה לגבי דרכי טיפול.

כשאנחנו מנסים להבין את ההשפעות האפשריות של פיטואסטרוגנים על אנדומטריוזיס ישנן שתי עובדות שחשוב לזכור:

1. המאפיין הבולט ביותר של אנדומטריוזיס הוא שזו מחלה שתלויה באסטרוגן!
2. הפעולה של אסטרוגן על האיברים השונים תלויה בשני גורמים:

• כמות הקולטנים – ככל שיש יותר קולטנים כך פוטנציאל ההשפעה גדול יותר.
• סוגי הקולטנים – ישנם שני סוגים של קולטנים לאסטרוגן. הפעולה של כל אחד מהם היא שונה ואפילו הפוכה. לכן ישנה חשיבות לא רק למספר הכולל של הקולטנים, אלא למספר מכל סוג.

הסיבה שאני טורח סביב סוגי הקולטנים השונים היא שאחד מהביטויים של אנדומטריוזיס הוא ריבוי קולטני אסטרוגן מסוג בטא. זהו כמובן מצב לא תקין, שמוביל לפעולה לא מאוזנת של האסטרוגן.

ואיך פיטואסטרוגנים קשורים לטיפול באנדומטריוזיס?

מחקרים מראים שלרוב סוגי הפיטואסטרוגנים ישנה יכולת להקשר בצורה מאוד טובה לקולטני האסטרוגן מסוג בטא (יותר מאשר לקולטן אלפא). כיוון שהפעולה שנוצרת בעקבות ההפעלה של הקולטנים על ידי הפיטואסטרוגנים היא פעולה חלשה ביחס לזו שנוצרת כתוצאה מהפעלה של אסטרוגן, ניתן לחשוד שלפיטואסטרוגנים יש את הפוטנציאל לאזן ולתקן את הפעולה המוגזמת של קולטני הבטא שקיימים באנדומטריוזיס.

ישנם מספר מחקרים שתומכים בהבנה הזו:

במחקר שהשווה בין רמות הפיטואסטרוגנים של נשים שאובחנו עם אנדומטריוזיס בדרגה קלה או חמורה אל מול נשים ללא אנדומטריוזיס, נראה שאצל נשים שאוכלות כמויות גבוהות של פיטואסטרוגנים (גנסטין ודיאדזין, שנמצאים ברמה גבוהה במוצרי סויה) ישנה שכיחות נמוכה יותר לאנדומטריוזיס ברמה חמורה. כלומר, יתכן שהפעולה הממתנת של הפיטואסטרוגן על הקולטנים מצליחה למנוע את התקדמות המחלה (אבל לא משפיעה על עצם הופעתה).

מחקר מעניין נוסף הראה שחשיפה לפיטואסטרוגן ג׳נסטין הובילה לפגיעה ביכולת ההתרבות של הקולטנים לאסטרוגן, והחוקרים סברו שאכילת סויה לאורך זמן יכולה להוביל לתגובה פיזיולוגית טובה יותר לחשיפה לאסטרוגן.

⇐ קבוצה אחרת של חוקרים, שמטפלת ברפואה סינית, הבחינה בתוצאות קליניות טובות יותר בטיפול במקרים בהם שולב הצמח Ge Gen – Radix Puerariae יחד עם צמחי מרפא אחרים. בעקבות ההבחנה הזו, ניסו החוקרים לבדוק את ההשפעה שיש לצמח (שמכיל כמויות גדולות של פיטואסטרוגן מסוג פוריארין) על תאי אנדומטריוזיס. המחקר מצא שאכן לצמח ישנה השפעה מדכאת על יכולת ההתרבות של תאי האנדומטריוזיס!

נקודה נוספת שחשוב לציין היא שלפיטואסטרוגנים הנמצאים בסויה יש זמן מחצית חיים קצר יחסית, כ-7 שעות, כלומר שבכדי להשיג השפעה מתמשכת יתכן ויש צורך לאכול מוצרי סויה יותר מפעם ביום. כמו כן, במספר מחקרים הועלתה השערה שישנה גם חשיבות לאכילה שלהם כבר מגיל צעיר.

אנדומטריוזיס 13 – פיטואסטרוגנים ואנדומטריוזיס

לסיכום

ישנם הרבה מאוד מחקרים שמראים את ההשפעה הבריאה שיש לפיטואסטרוגנים על הגוף, והיכולת שלהם להפחית סיכוי למספר מחלות כגון סוגי סרטן שונים, מחלות לב, תסמונת מטאבולית, סוכרת ועוד…

הרבה מהמחקרים שנעשו היו על הפיטואסטרוגנים שנמצאים בסויה – הגנסטין (genistein) והדאידזין (daidzein) – והראו את ההשפעה המיטיבה שלהם. עם זאת, חשוב לזכור שזמן ההשפעה שלהם קצר יחסית ויתכן שישנה חשיבות לצריכה שלהם כבר מגיל צעיר ולאורך זמן.

בהקשר לאנדומטריוזיס:

• ישנן עדויות לכך שפיטואסטרוגן מסוג גנסטין (genistein) מוביל להפחתה ביכולתם של קולטני אסטרוגן להתרבות, ויתכן שאף מוביל לתגובה פיזיולוגית טובה יותר לאסטרדיול.

• מחקר שנעשה בקרב נשים יפניות הראה שרמות גבוהות של שני סוגי הפיטואסטרוגנים בסויה ובעיקר של הגנסטין (genistein) היו קשורות לסיכוי נמוך יותר לאנדומטריוזיס ברמה חמורה.

• מחקר נוסף הראה שפיטואסטרוגן מסוג פוריארין בשילוב עם אסטרדיול הפחית את קצב חלוקת תאי האנדומטריוזיס.

אנדומטריוזיס
אנדומטריוזיס 13 – פיטואסטרוגנים ואנדומטריוזיס

ועכשיו לשאלה החשובה מכולן - לאכול או לא לאכול??

התשובה תלויה כמובן במי שואל את השאלה…

להבנתי, במידה ואת/ה אדם בריא, העדויות מראות שאכילת פיטואסטרוגנים כבר מגיל צעיר היא כנראה טובה. סתם לצורך השוואה, ביפן הצריכה הממוצעת ליום של האיזופלובנס (הפיטואסטרוגנים שנמצאים בסויה) היא בין 15-50 מ”ג ליום, כשבמערב היא פחות מ-2 מ”ג ליום.

אם אובחנת עם אנדומטריוזיס, ישנה חשיבות גדולה בעיני לסוג הטיפול שאת מקבלת:

• במידה ואת לא נמצאת תחת טיפול שמטרתו לייצר דיכוי הורמונלי, לדעתי ישנה חשיבות לצריכה שלהם בגלל היכולת שלהם למתן את פעילות האסטרוגן.

• במידה ואת נמצאת תחת דיכוי הורמונלי ולא סובלת מתופעות לוואי (גלי חום, הפרעות שינה ועוד..), אני חושב שעדיף להמנע מכיוון שבמקרה כזה אנחנו עלולים למתן את האפקט הטיפולי.

• במקרה של טיפול לדיכוי הורמונלי שהוביל לתופעות לוואי, יתכן ושימוש בהם יצליח למתן את תופעות הלוואי מבלי לגרום לפעולת היתר שאסטרוגן מייצר, ולכן אני תומך בו.

מתוך ערוץ היוטיוב שלנו
אנדומטריוזיס 13 – פיטואסטרוגנים ואנדומטריוזיס
לשיחת ייעוץ השאירי פרטים:
אודי לוריא, Lic.Ac
אודות כותב המאמר
אודי לוריא

אודי לוריא

מטפל ברפואה סינית משנת 2001 בתחום הגינקולוגיה והפריון. בנוסף למסלול הלימודים המלא, של 4 שנות לימוד, השתלמתי בסין ב-Zhe Jiang University of traditional Chinese medicine. הקליניקה מתמקדת בטיפול בבעיות הגינקולוגיות השונות (אנדומטריוזיס, שחלות פוליציסטיות, תסמונות גיל המעבר ועוד..) ובליווי נשים שמנסות להרות (בצורה טבעית) ובמהלך טיפולי הפריון. פרסמתי מאמרים בעיתונות הבין לאומית והארצית ואני מרצה בכנסים וסדנאות. כיום, מלבד העבודה בקליניקה אני עוסק במחקר בשיתוף עם גינקולוגים בכירים.
תעודות והסמכות של אודי לוריא
Call Now Button